Absolute Truth: Part III - Simon Says

בראשית רבה (וילנא) פרשה ח ד"ה ה א"ר סימון

ה א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו לאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח.

R’ Simon says: When God came to create Man, the angels divided into sects and groups, some for, some against. As it says (Psalms 85), “Love and truth met; justice and peace kissed.” Love said – let Man be created, because he engages in kindness, and Truth said - he shouldn’t be created, for he is all lies. Justice said he should be created because he acts justly. Peace said he should not because he is all strife. What did God do? He took Truth and threw it to the ground, as it says (Daniel 8), “And Truth was cast to the ground”. The angels said to God, “Master of the Universes, why are you disgracing your most sublime adornment?”. Let truth rise from the Earth, as it says (Psalms 85 – continuation of earlier verse), “And Truth will grow from the ground”.

What does this say about human truth? Was truth necessarily sacrificed in order to make Man possible? Is the ‘machloket’ between the groups really a disagreement, or are all four right? Man is kind, but full of lies. Man is just, yet full of disagreement. Justice and kindness we can accommodate. Peace and truth are elusive and illusory. Maybe peace is possible – it wasn’t sacrificed. But truth was. We’re supposed to reconstitute it from here on Earth, somehow.

No comments: